גליון 12 I התרבות הגרמנית והתרבות היהודית בדיאלוג: מפגשים ספרותיים מהרפורמציה ועד המאה ה־20

עורכת הגיליון: איה אלידע

עורך בפועל: נדן פלדמן

הנוכחות המתמשכת של קהילות יהודיות במרחב הדובר גרמנית מימי הביניים ועד ימינו, הביאה עימה היסטוריה ארוכה ומסועפת של מפגשים ושל יחסי גומלין בין יהודים ובין נוצרים. מפגשים אלו, הן על בסיס אינדיבידואלי והן על בסיס קולקטיבי, התרחשו בתחום הפוליטי, החברתי והכלכלי. הם באו לידי ביטוי מובהק גם בתחומי הרוח – בדת, בתרבות, בספרות ובעשייה האינטלקטואלית. במסגרתם הוביל המפגש בין התרבות הגרמנית לתרבות היהודית לדיאלוג מתמשך, שהתאפיין בהשפעה ובהשראה הדדית, ובמקרים רבים גם בשיתופי פעולה, אך גם – ואולי בעיקר – ביריבות ובדחייה, בסרטוט גבולות ברורים בין התרבויות וביצירתה של זהות לעומתית. עם תהליכי היטמעותם של היהודים בתרבות הגרמנית והשתלבותם בחברה הכללית משלהי המאה ה־18 ואילך, הפך הדיאלוג בין התרבות הגרמנית ובין התרבות היהודית מתופעה המוגבלת לתחום של יחסי נוצרים–יהודים לאלמנט מכונן ביצירתה של יהדות גרמניה המודרנית. הדיאלוג בין היהדות ובין הגרמניוּת התרחש כעת הן בתוך החברה היהודית־גרמנית עצמה, חברה שניסתה במידה רבה לשלב ולגשר בין שתי התרבויות, והן במסגרת היחסים המורכבים בין יהודי גרמניה ובין אחיהם במזרח אירופה.

במאי 2022 התקיימה במרכז מינרבה להיסטוריה גרמנית ע"ש ריכרד קבנר באוניברסיטה העברית בירושלים סדנת מחקר בין־לאומית, שבחנה היבטים שונים בדיאלוג שבין התרבות הגרמנית לתרבות היהודית לאורך כמעט חצי מילניום – מהרפורמציה הפרוטסטנטית בראשית המאה ה־16, דרך פריחתה של התרבות היהודית־גרמנית במאה ה־19 ובעשורים הראשונים של המאה ה־20, ועד לעשורים שלאחר השואה ומלחמת העולם השנייה. בסדנה, שהתקיימה בתמיכתה הנדיבה של קרן מינרבה לשיתוף פעולה אקדמי בין גרמניה לישראל, השתתפו חוקרות וחוקרים – מארצות הברית, מישראל ומגרמניה – המתמחים בהיסטוריה תרבותית, בלימודי ספרות, בגרמניסטיקה ובמדעי היהדות. בסדנה הוצגו ונידונו מחקרים חדשים העוסקים בהיבטים שונים של הדיאלוג בין התרבות הגרמנית ובין התרבות היהודית לאורך ההיסטוריה, תוך התמקדות בשאלות של שפה ותרגום; מפגשים טקסטואליים וייצוגים ספרותיים; השפעות אינטלקטואליות ושיח בין־דתי; והיחסים בין ספרות היידיש לבין הספרות הגרמנית והספרות היהודית־גרמנית.

הגיליון שלפנינו מאגד בתוכו כמה מן הנושאים והמחקרים שנידונו בסדנה. מאמרה של רות פון ברנות' דן בקשרים ההדוקים שבין הספרות הגרמנית לספרות היידיש הישנה בעת החדשה המוקדמת במסגרת ההקשר הרחב יותר של יחסי הגומלין בין התרבות הנוצרית ובין התרבות היהודית בתקופה זו; ג'פרי א' גרוסמן דן בסוגיות מרכזיות במפגש שבין הספרות היהודית־גרמנית ובין ספרות היידיש המזרח אירופית – בדגש על ראשית המאה ה־20 – כפי שהן באות לידי ביטוי בכמה מחקרים שפורסמו בתחום בשנים האחרונות; וקייטה גלן בוחנת את מקומן של השפה ושל ההיסטוריה ברומן השואה "עמוד הדמים" לסומה מורגנשטרן – יצירה ספרותית שכתב בגרמנית סופר יהודי שבעצמו נמלט מאירופה הנאצית ערב המלחמה.

שלושת המאמרים הבאים מוקדשים לדיון בטקסטים יהודיים־גרמניים מהמחצית הראשונה של המאה ה־20, המובאים לראשונה בתרגום לעברית בגיליון זה. איה אלידע מתמקדת במסה משנת 1919 של האינטלקטואלית והפובליציסטית היהודייה־גרמניה ברטה באדט־שטראוס על יצירת המופת היידישאית 'צאינה וראינה', כביטוי למפגש תרבותי יהודי־גרמני המתקיים על ציר הזמן בין העת הקדם־מודרנית לעת המודרנית; באמצעות קריאה צמודה בכמה ממכתביה של ברטה פפנהיים למרטין בובר מאמצע שנות השלושים של המאה ה־20, מנתחת אביגיל גילמן סוגיות אינטלקטואליות ותרבותיות בדיאלוג שביניהם, סוגיות המגלמות בתוכן את המפגש היהודי־גרמני כפי שחוו אותו בובר ופפנהיים בהגות ובמעשה; לבסוף, אמיר אנגל וגיא פז דנים בדמותו של האנתרופוסוף הציוני ארנסט מילר בהתבסס על המסה האוטוביוגרפית שפרסם בשנת 1952, ושבה הוא מתאר את מרכזיותה של התרבות האירופית הנוצרית בחייו כיהודי, ואת משמעותו של החיבור בין היהדות לנצרות כמפתח להתחדשות רוחנית עבור הפרט ועבור החברה כולה.

אני מבקשת להודות לעמי אשר על תרגום המאמרים של רות פון ברנות', ג'פרי א' גרוסמן, קייטה גלן ואביגיל גילמן מאנגלית לעברית, וליונתן ניראד על תרגום המקורות מגרמנית לעברית במאמרים של איה אלידע, אביגיל גילמן ואמיר אנגל וגיא פז. תודה מיוחדת לאיסי שמש על עריכת הלשון של כל הגיליון.

במרכז קבנר שבאוניברסיטה העברית בירושלים, אני מבקשת להודות לראש המרכז פרופ' עופר אשכנזי ולרכז המחקר והאדמיניסטרציה ד"ר מתיאס שמידט, על העזרה והתמיכה לכל אורך הדרך. תודתי העמוקה גם לנדן פלדמן, העורך בפועל של כתב העת טבור, ולגל ניר, עורכת התוכן, על הסיוע בהוצאת הגיליון לאור.

הכנת הגיליון והוצאתו לאור התאפשרו הודות לתמיכתם הנדיבה של קרן מינרבה הגרמנית, מכון ליאו בק ירושלים לחקר ההיסטוריה והתרבות היהודית־גרמנית והתכנית ליידיש בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים.

ד"ר איה אלידע, החוג להיסטוריה ומרכז קבנר, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

רשימת המאמרים:

1. רות פון ברנות', 'יהודה המכבי בין גרמנית ליידיש: תרגום ומעברים תרבותיים בעת החדשה המוקדמת'

2. ג'פרי א' גרוסמן, 'כיוונים חדשים בחקר הקשרים בין הספרות היהודית הגרמנית והיידית'

3. קייטה גלן, 'עמוד הדמים לסומה מורגנשטרן: שפה, היסטוריה ואידיאולוגיה ברומן שואה בגרמנית'

4. איה אלידע, 'בין העבר היהודי להווה הגרמני: יידיש ונוסטלגיה בתרבות היהודית־גרמנית המודרנית'

5. אביגיל גילמן, 'שיח רֵעים: ברטה פפנהיים ומרטין בובר בדיאלוג'

6. אמיר אנגל וגיא פז, 'להיות אירופי: יהדות ונצרות בחייו של האנתרופוסוף הציוני ארנסט מילר'