ערד ניר / חדשות ערוץ 12
אנגלה מרקל, אשת הברזל של אירופה / ביקורת ספר
גיליון 11 | 2022 | עידן אנגלה מרקל
הביוגרפיה החדשה של קאתי מרטון על אנגלה מרקל שופכת אור על התפתחותה מפיזיקאית מזרח גרמנית שגדלה תחת הקומוניזם למנהיגת המערב הליברלי ולקול המוסרי שלו לאורך שני עשורים
The Chancellor : The Remarkable Odyssey of Angela Merkel, by Kati Marton (HarperCollins , 2021)
התמונה המתנוססת על עטיפת הספר חושפת את תוכו. אנגלה מרקל במיטבה. עיניים כחולות מביטות במבט נוקב. חיוך סרקסטי. מעט איפור אך מוקפד למשעי. בתוך הספר פנימה מודגש כמה משאבים הקדישה אנגלה מרקל כדי להוביל מנהיגות שאינה אישית (Depersonalized leadership), ועד כמה היה קשה לשכנע את הפוליטיקאית האישה מרקל לשים לב, שלא לומר להקפיד, על הופעתה החיצונית.
תמיד הופתעה מתשומת הלב שניתנה למראה החיצוני אך לא נכנעה לתכתיב. היא הקפידה להיות יותר מלהיראות עד שהבדיחה השגורה היתה מה מרקל עושה עם בגדיה הישנים? לובשת אותם. גם אם נעשה כאן שימוש מוגזם בפלאי הפוטושופ הרי שהבחירה בתמונה הזו כשער הכניסה לביוגרפיה שכתבה קאתי מרטון, הקנצלרית - האודיסיאה יוצאת הדופן של אנגלה מרקל, מסגירה את יחסה האוהד מאוד של הכותבת למושא חיבורה שאותה היא מגדירה אאוטסיידרית לקריירה הפוליטית שבה בחרה בשלושה מובנים: אנגלה מרקל היתה מזרח-גרמנייה, מדענית ואישה. למרות זאת זכתה בבחירות בגרמניה ארבע פעמים רצופות.
קאתי מרטון היא סופרת פורייה ועיתונאית ותיקה ומוכרת שעמדה בראש המשרד של רשת הטלוויזיה האמריקאית ABC בגרמניה. היא נולדה וגדלה בהונגריה להורים שניצלו מהשואה אך הסתירו את יהדותם. כשהייתה נערה היגרה יחד עימם מהגוש הקומוניסטי לארצות הברית של אמריקה. הביוגרפיה של כותבת הביוגרפיה חשובה כדי להבין את ההזדהות הכמעט מוחלטת של מרטון עם מרקל, שגדלה וחונכה ברפובליקה הגרמנית הדמוקרטית - גרמניה המזרחית, הקומוניסטית ואחרי שנפלה החומה הפכה לאישה החזקה והמשפיעה ביותר בעולם. היא עצמה מציינת שהדמיון הזה מאפשר לה לבחון ולתאר את התנהלותה של מרקל בעיניים של מי שעברה בעצמה את אותו תהליך מכונן.
כריכת הספר
אנגלה מרקל הבטיחה את מקומה בהיסטוריה כאישה החזקה בעולם בעת המודרנית - לפחות עד הרבע הראשון של המאה העשרים ואחת. אישה שנבחרה להנהיג את גרמניה המאוחדת והפכה אותה לקטר הכלכלי שמוביל את אירופה המאוחדת. בעיני רבים הייתה מגדלור של יציבות ליברלית דמוקרטית מול מנהיגות לאומנית פופליסטית שסחפה את העולם מהודו עד ארצות הברית
הקשרים שטוותה מרטון בשנות עבודתה העיתונאית והעובדה שהיתה נשואה לריצ‘ארד הולברוק, דיפלומט בכיר בסטייט דיפרטמנט, שגם היה שגריר ארה“ב בגרמניה ובאו“ם וגם שליח מיוחד בממשלו של הנשיא ברק חוסיין אובמה, אפשרו למרטון גישה ישירה לאנשי מפתח שהכירו את מרקל וסבבו אותה בתקופות שונות בחייה, בגרמניה ובארצות הברית. אין כאן גילויים סנסציוניים על שהתרחש בחדרי חדרים, בין השאר משום שמרקל הייתה חפה מסנסציות, אבל זהו חיבור מקיף ומפורט על בת הכומר הלותראני, שנולדה בהמבורג שבמערב גרמניה זמן קצר לפני שאביה, הורסט קסנר, נענה לקריאת הכנסיה להביא את הבשורה למי שנשארו במזרח, ובעוד המוני גרמנים נעו מערבה לקח את משפחתו מזרחה.
הוריה של מרקל הפכו מזרח גרמנים גאים וככאלה מעולם לא הצביעו לביתם, ד“ר לפיזיקה קוונטית שהפכה פוליטיקאית ועמדה בראש הימין הגרמני המתון. אביה הכומר היה מקורב לשלטון הקומוניסטי ואף חילץ את ביתו מאי נעימויות עם השטאזי, שגם ניסה, ללא הצלחה, לגייס אותה לשורותיו כמודיעה. את המזרח כינתה מרקל ”לאגר“; מחנה בגרמנית, שם עצם שמוזכר בסמיכות למחנות הריכוז. מרגע שהתוודעה לעוולות עמה הפכה ה“שואה“ (היא תמיד השתמשה בשם העברי האוניברסלי) מרכיב מרכזי בתפיסת עולמה שבאה לידי ביטוי בשכנוע פנימי שלגרמניה המודרנית צריכה להיות מחויבות מוחלטת כלפי העם היהודי. 
מרקל עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין בארמון הנשיא בסוצ'י, 2017 / צילום לשימוש חופשי: משרד הדוברות של נשיא רוסיה
בגיל 36 הייתה לאדם הצעיר ביותר שמונה לשר בגרמניה, לא כל שכן שרה-אישה ובנוסף לכך מהמזרח. בתפקיד הזה הגיעה לראשונה לישראל לביקור שהפך, לפי הספר הזה, לנקודת ציון משמעותית בעיצובה של אנגלה מרקל הפוליטיקאית והאדם. השרה המבטיחה לענייני משפחה בממשלתו של הקנצלר הלמוט קוהל, שהיה הפטרון הפוליטי שלה, לא התקבלה בכבוד רב כשביקרה כאן ב-1991 בישראל, שלא לומר, התקבלה בזלזול (ישראלי טיפוסי ע.נ.). המארחים חשבו שהיא עוזרת לשרה, מזכירה, והתעלמו ממנה. היא לא הצליחה להסתיר מהתקשורת הגרמנית את דמעות התסכול והסיקה שעליה להיות קשוחה יותר. אחר כך באותו טיול, לחופי הכינרת, התרשמה עד עמקי נשמתה מהעובדה שהלכה במקומות שבהם פסעו גיבורי התנ“ך ומבשרי הבשורה בברית החדשה.
מרטון לא מייחדת פרק נפרד לקשריה של הקנצלרית עם מדינת ישראל ומנהיגיה אך בפרק ”בלשכת הקנצלר סוף סוף“ היא מרחיבה בתאור הביקור הראשון של הקנצלרית מרקל בישראל: החלטתה לנאום בכנסת בשפה הגרמנית, המחאה של חלק מחברי הבית על כך והעובדה שפתחה את הנאום ב-”אני מודה לכם“ בעברית והכרזתה שהמחויבות לעם היהודי ולמדינת ישראל שזורה בזכות הקיום של ארצה שלה. גרמניה. מוזכרת ידידות רבה והערכה לראש הממשלה אהוד אולמרט, שעמו לפי הכתוב כאן שוחחה מרקל כמעט מידי יום במהלך כהונתו. המחברת מפרטת מאוד את החשש של מרקל מאיראן גרעינית. מהנאום בכנסת דרך פירוט המפגש שבו שכנעה היא את ג‘ורג' וו בוש ביעילות הטלת סנקציות על איראן על פני כל פעולה צבאית. על הניסיון לקיים שותפות בונה עם בנימין נתניהו ויתרה מרקל לפי הנטען כאן ברגע שלתדהמתה הבינה, שאין הוא רציני בכוונותיו לחתור לפתרון שתי המדינות. 
ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה עם מרקל בבית ראש הממשלה, ירושלים. 2014 / צילום לשימוש חופשי: לע"מ, עמוס בן גרשום
הקנצלרית וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו חפפו 12 שנות כהונה, שניהם פגשו באותם מנהיגים.
ולדימיר פוטין, שאותו כינתה צאר, ואתו היו לה היחסים הארוכים המתסכלים ביותר, למרות שהיא דיברה רוסית על בוריה מתוקף חובת הלימוד שנכפתה עליה בגרמניה הקומוניסטית והוא דיבר גרמנית, שבה שלט מימי היותו סוכן KGB באותה גרמניה שהייתה גרורה סובייטית.
ברק אובמה, שאחרי חשדנות ראשונית קשר עמה ידידות עמוקה והערכה רבה. לפי המחברת מרקל היא שמנעה מאובמה להפציץ את אסאד בסוריה אחרי שהשתמש בגז סארין נגד בני עמו. למרות שמאוד הזדעזעה ממה שאסאד עשה, ביקשה למנוע חזרה על הפיאסקו של הפלישה לעיראק.
דונאלד טראמפ, שכדי לתהות על קנקנו לא הסתפקה בניירות העבודה שהוכנו עבורה ובקריאת הביוגרפיה שכתב (אמנות העסקה) אלא שקעה לפרטי הריאיון שהעניק לפלייבוי ב-1990, צפתה בסדרת הטלוויזיה בכיכובו ”המתמחה“, ועקבה אחריו בטוויטר.
היא ובעלה יואכים זאוור התגוררו בדירת שיכון קטנה במזרח ברלין, שאיש לא התקבל בה לביקור. מעבר לדירה השכורה בברלין הם מחזיקים בבית קיץ שבנו בעצמם. היא מגיעה לשם במכונית השרד, הוא בפולקסווגן גולף ישנה. כשנשאלה אם יש לה מכשירים חכמים בבית או שהיא מפעילה את מכונת הכביסה לבד ענתה מרקל שמי שמכבס זה בעלה.
כשבוחנים את הכהונה החופפת הזו בין מרקל לנתניהו, קשה לעיתונאי ישראלי שלא להתרשם מכך שמי שעמדה בראש המדינה החזקה באירופה, אחת הכלכלות המובילות בעולם, הפרידה באדיקות בין חייה המקצועיים לחייה הפרטיים. היא ובעלה השני יואכים זאוור (את שם המשפחה שמרה מהנישואים הראשונים) התגוררו בדירת שיכון קטנה במזרח ברלין, שאיש לא התקבל בה לביקור.
זאוור זכה לכינוי פנטום-האופרה, על שום היותו בלתי נראה כמעט וחובב אופרה מושבע. לסעודה המשותפת עם מישל וברק אובמה, אחרי שהוענקה למרקל מדלית החירות של ארה״ב, זאוור לא הגיע משום שהיתה לו התחייבות קודמת לסעודה אחרת בשיקאגו. מעבר לדירה השכורה בברלין הם מחזיקים בבית קיץ שבנו בעצמם. היא מגיעה לשם במכונית השרד הוא בפולקסווגן גולף ישנה.
כשנשאלה אם יש לה מכשירים חכמים בבית או שהיא מפעילה את מכונת הכביסה לבד ענתה מרקל שמי שמכבס זה בעלה. כשהלמוט קוהל, האיש שאימץ אותה פוליטית, כינה אותה ”ילדתי“ וסלל את דרכה להצלחה נחשד בשחיתות, היא הרחיקה עצמה ממנו. לפני מותו התפייסו ולמרות שהוא מוביל עליה באורך הכהונה בימים ספורים מודגש שהתלמידה עלתה על רבה. ולא רק משום שהיא עשתה הכל למען המדינה וכלום כמעט למען עצמה.
אנגלה מרקל הבטיחה את מקומה בהיסטוריה כאישה החזקה בעולם בעת המודרנית - לפחות עד הרבע הראשון של המאה העשרים ואחת. אישה שנבחרה להנהיג את גרמניה המאוחדת והפכה אותה לקטר הכלכלי שמוביל את אירופה המאוחדת. בעיני רבים הייתה מגדלור של יציבות ליברלית דמוקרטית מול מנהיגות לאומנית פופליסטית שסחפה את העולם מהודו עד ארצות הברית.
בסקר גאלופ לפני הבחירות האחרונות, שבהן לא התמודדה, 71% מהגרמנים ציינו שהם שבעי רצון מתפקודה למרות שיותר מתמיד חשו שאיכות חייהם ירדה (כנראה בשל משבר הקורונה). ב-2005, כשהקימה את ממשלתה הראשונה 63% מהגרמנים ציינו שהם שבעי רצון ממנה. בשנות המשבר הכלכלי שביעות הרצון הגיעה לשפל של 51% ובשנת הקורונה הראשונה 2020 ציינו 76% מהגרמנים שהם מרוצים מהקנצלרית שלהם
בה בעת בשנים האחרונות לכהונתה צמחה בגרמניה מפלגת הימין הקיצוני, הניאו נאצי, ”אלטרנטיבה לגרמניה“AfD , (בבחירות 2017 הפסידה מפלגתה שלה מושבים למפלגה החדשה). חברות האיחוד האירופי במזרח בחרו במנהיגים סמכותניים לא ליברליים כדוגמת ויקטור אורבן בהונגריה. מרטון מיחסת את התהליכים האלה להתעלמותה של מרקל מתחושות הקיפוח שתוססות במזרח גרמניה, שם חשים עד היום קורבנות של איחוד גרמניה, ולניכור שחשה בתוך תוכה למקום שבו גדלה; וגם למדיניות קבלת הפליטים שניסתה, ללא הצלחה, לכפות על חברות האיחוד האירופי.
מפלגתה של אנגלה מרקל מוגדרת בספר הזה כמפלגה של עניין אחד - אנגלה מרקל וכל מה שהיא מסמלת: פליטים, האדרת נשים, שוויון מגדרי, איחוד אירופי, נאט“ו. האם בנחישותה התעלמה מהבקעים שנפערו ויצרה את התנאים להרחבתם, או אולי דווקא מנעה שבר גדול יותר? בפסקה האחרונה בביוגרפיה נכתב “כשנשאלה מה תרצה שספרי ההיסטוריה יכתבו עליה, ענתה, ’ניסתה‘".
בסקר גאלופ לפני הבחירות האחרונות, שבהן לא התמודדה, 71% מהגרמנים ציינו שהם שבעי רצון מתפקודה למרות שיותר מתמיד חשו שאיכות חייהם ירדה (כנראה בשל משבר הקורונה). ב-2005, כשהקימה את ממשלתה הראשונה 63% מהגרמנים ציינו שהם שבעי רצון ממנה. בשנות המשבר הכלכלי שביעות הרצון הגיעה לשפל של 51% ובשנת הקורונה הראשונה 2020 ציינו 76% מהגרמנים שהם מרוצים מהקנצלרית שלהם. הם נאחזו ברקע המדעי שלה, בכנות ובבהירות שבה הציגה להם את הדברים, בסולידריות שהפגינה (תמונתה עורכת קניות לבד בסופרמרקט השכונתי כשבעגלה מונחים 3 בקבוקי יין, חבילה אחת של נייר טואלט ועוד כמה מוצרים בודדים). הם האמינו לה והאמינו בה, שתוביל אותם בבטחה בימים הסוערים של המשבר. עם זאת, בשל אותו המשבר ב-2021 רק 40% מהגרמנים חשו שגשוג כלכלי. המספר הנמוך ביותר בכל שנות כהונתה.
הספר כתוב בכתיבה עיתונאית קולחת. חלוקת הפרקים כרונולוגית בעיקרה. הערות שוליים מסייעות להבנת ההקשר. מובאות והסברים מפורטים בסוף. יש גם אינדקס שמסייע לאתר נושאים מובחרים ונקודות ציון. ביקורת? דווקא על החלטתה של מרקל שלא לעמוד מנגד ולקלוט בגרמניה כמיליון פליטים. אמא-מרקל קראו אז מבקשי המקלט לקנצלרית שלמען הקרירה הפוליטית ויתרה על ילדים משלה. כלקח מההיסטוריה הגרמנית הקפידה מרקל לא לרכז עוצמה גדולה מידי. לא אישית ולא לאומית. עשתה ככל יכולתה שהאיחוד האירופי יהיה חזק וברית נאט“ו בלתי שבירה. בשנות המשבר שאחרי בחירתו של טראמפ, טוענת המחברת, התייצבה מרקל והנהיגה את העולם הדמוקרטי מול הנשיא שאיים על הסדר העולמי שהובילה ארה“ב אחרי מלחמת העולם השנייה. בכך אני חולק עליה. עם זאת בעקבות קריאת הביוגרפיה השתכנעתי שהקנצלרית המדענית, שהקפידה לפרק כל בעיה למרכיבי הבסיס ואותם ניסתה לפתור אחד אחד, שמאז נחשפה להיסטוריה האפלה של ארצה לא השתחררה מזוועות השואה, יותר משחששה מטראמפ חששה מתוצאות אפשריות של גרמניה חזקה.
ערד ניר הוא עורך דסק החוץ בחדשות 12